ערבית מדוברת- ניוזלטר (חדשון) אמצע אוקטובר 2009 

הדברים מובאים מתוך ניוזלטר חינמי דו-שבועי של חברת "שער למגזר"- מחלקת לימודי ערבית מדוברת. להצטרפות לקבלת הניוזלטר המלא, הערוך וכולל הקישורים- ראו באתר "הכוורת" WWW.KAVERET.ORG.IL



15/10/09

ניוזלטר ערבית מדוברת

שלום לכולנו, חובבי ומקצועני הערבית המדוברת !!
נפתח באקטואליה- היחסים המתקררים עם טורקיה. אבל הבטחנו לעסוק רק בענייני השפה, אז הנה האקטואליה שלנו:
? תרנגול הודו אמריקאי נקרא- turkey, טורקי.
? אצלנו משתמע משמו כי מקורו בהודו
? בסיני וסעודיה (להג בדואי) קוראים לו "דיכ רומי"
? ובערבית הוא נקרא "חבש", כלומר- חבשי, אתיופי.
העופות הגדולים עצמם אינם נותנים, כמובן, את דעתם הקטנה להבדלים הללו וכולם כאחד עונים "אדר-אדר-אדררררררר" לקריאה "מתי פורים?...."
השפה הערבית ירשה הרבה מילים מן הטורקית וכאן נמצא את הסיומות האופייניות לבעלי מקצוע, כמו בעברית משקל ה- ימאי, חשמלאי, אמודאי. הסיומת הטורקית היא XXXX"ג'י" והנה לנו כהרבג'י - חשמלאי, כנדרג'י- סנדלר, בויהג'י- צבעי. יש הטוענים כי גם הג'ינג'י הגיע מאותו מקור, כאשר ג'ין הוא שד והג'ינג'י הוא "בעל השד" והאופי המיוחד.
עוד מילים שמקורן טורקי- טמבל, בקלאוה, דוגרי.
השפה הטורקית חדרה לערבית הכללית בנסיבות טבעיות ולערבית הארצישראלית בתקופת השלטון העת'מאני כאן. הטורקים נקטו בשיטה של הגליית ופיזור עמים ושבטים במטרה לחזק את שלטונם וכך קיבלנו את הצ'רקסים- מוסלמים מגזע קווקזי לא-ערבי החיים בכפרים ריחניה ו- כפר כמא שבגליל. זהו גם מקורו של שם המשפחה הערבי בושנאק שבתוכו מתחבא השם שהגיע מ- בוסניה.
מה עוד בחדשות?
שמענו בצער רב על השחתת עתיקות העיר הנבטית עבדת שבנגב. החשודים הם בדואים המועסקים כשומרים במקום ועל כך נאמר: חאמיהא- חראמיהא. השומרים שלה הם הגנבים שלה, המופקדים עליה הם שגנבו אותה.
ועוד שני פתגמים:
אלבחיל ביאחדכ עא-נהר וברג'עכ עטשאנ
הקמצן לוקח אותך לנהר ומחזיר אותך צמא.

כלב פאלת אחסן מן אסד מרבוט
כלב משוחרר יותר טוב מאריה קשור.

סלנג ואוצר מילים:
השורש ד.ו.ר מייצג משמעות של מעגל, עיגול. מכאן יש לנו את ה- דואר שהיא כיכר ואת ה- דוארה שהיא סיבוב. בסלנג בעברית נמצא את "בוא נצא ל- דורה/דורות/דווארות בעיר" כשהכוונה היא ליציאה לעשיית רושם או סתם להסתובב.
השורש נמצא באותה משמעות גם בעברית יפה או עתיקה. כאן נאמר על המדד לבחינת הטיב של ראש שום- שיש בו "שני דורים" (מעגלים) של שיניים. המושג דור, דורים משמש גם בבוטניקה לציון מערך עגול של זרעים, אבקנים וחלקי צמח אחרים ונמצא אותו גם במלאכת קליעת סלים, שם נקראים בשם זה הענפים הדקים המונחים אופקית במעגל סביב הסל הקלוע.
אוצר מילים נוסף והצטרפות לניוזלטר המלא- באתר "שער למגזר".

להתראות בניוזלטר הבא
צוות "שער למגזר"